#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגזוזטרא למעלה מן המים 1) ויש חלון פתוח לתוכו 2) ואין חלון פתוח לתוכו?	"1) בודאי הוי כרה""י 2) הביה""ל (ד""ה וחלון) הביא בזה ג' שיטות, א' הרא""ש ס""ל דהוי כרמלית, וכן נקטו תוס' עירובין (פ""ו ע""ב) בחד תירוץ, וכן נקטו המג""א (ס""ק א') והמחבר, ב' תוס' (עירובין פ""ט) ס""ל דהוי מקום פטור, וכן נקט הגר""א, וכן משמע ממ""ב לעיל (סי' שנ""ג), ג' הרמב""ם וחד תירוץ בתוס' עירובין (פ""ו ע""ב) ס""ל דהוי רה""י דאמרינן גוד אחת דאין כאן בקיעת גדיים ואח""כ אמרינן גוד אסיק [ומ""מ כתב התוספת שבת דמדרבנן דינו ככרמלית ואינו מותר לטלטל עליו יותר מד' אמות, וממילא מותר למלאות מן הים לתוכו אפי' בלא מחיצות (ביה""ל שם, שעה""צ ס""ק ג') {וצ""ב דמבואר בתוס' דעל הצד דאמרינן גוד אחית וגוד אסיק הוי רה""י גמורה (ר""י באק)}], ולהלכה נראה דיש כאן ג' חילוקים, א' בקיעת גדיים לא אמרינן גוד אחית כלל, ב' בקיעת דגים אמרינן גוד אחית דוקא במחיצת עשרה [כאן, וכן מבואר לקמן (סי' ת""ה סע' ז') בספינה], ג' ליכא בקיעה כלל אמרינן גוד אחית אפי' במחיצה כל דהו [כגון עמוד שרחב ד' ואין בעיקרו ד' (לעיל סי' שמ""ה סע' ב')] "	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מותר לו למלאות מים על גבי הגזוזטרא?	"אם דינו ככרמלית מותר בלא כלום, ואם דינו כרה""י [כגון שחלון פתוח לו תוך ג' טפחים (שעה""צ ס""ק ג')] צריך לעשות מחיצות של י' טפחים (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק א'), לפי הריטב""א צריך מחיצות למטה מהגזוזטרא, אבל רש""י ס""ל דיכול לעשות המחיצות אפי' למעלה בין סביב הגזוזטרא בין סביב הנקב, ואע""פ שהשו""ע מקיל כרש""י מ""מ כתב המ""ב (ס""ק ו', שעה""צ ס""ק ה') דלכתחילה בודאי נכון ליזהר בזה לקיים דעת הריטב""א"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם יש מחיצות, למה מותר לשפוך מים לתוך הים, הרי אח""כ הולכת לרה""ר?"	"1) תוס' (עירובין פ""ח ע""א) תירצו דמותר מפני שאינו מכוין להוציאן לרה""ר (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ו') [ולפי""ז אסור אם מכוין אפי' אם הולכת מיד לכרמלית אטו רה""ר, ודוקא בדופני ספינה לא גזרו דלא שכיח שילך סמוך לרה""ר (ביה""ל ד""ה לשפוך)] [ותמה הערוה""ש (סע' ה') למה אינו אסור משום פס""ר, ותי' דאינו פס""ר {ולולי דבריו הייתי אומר דהוי כח שני וגרמא דכלתה כחו כשנשפך לתוך המים, וש""מ דגרמא על פס""ר דלנ""ל מותר, ועי' מש''כ בסמוך}]<br>2) הרשב""א תי' דאינו מותר אלא אם הוא סמוך לכרמלית דכחו בכרמלית לא גזרו ולא כשהוא סמוך לרה""ר (ביה""ל ד""ה לשפוך) [ולפי""ז מותר אפי' אם מכוין אם הולך מיד לכרמלית], והכריע הערוה""ש (סע' ה') כוותיה"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מהני מחיצות עשרה, הרי הם גבוהים מן המים ג' טפחים?	"{נראה לפרש דלפי הרמב""ם וחד תירוץ בתוס' (עירובין פ""ו ע""ב) אמרינן גוד אחית בכל גזוזטרא ע""ג מים אפי' בלא מחיצות דבקיעת דגים לא שמיה בקיעה, אבל לפי האידך תירוץ בתוס' ושאר ראשונים דס""ל דהוי כרמלית צ""ל דלא סגי בגוד אחית לחוד אלא הוא קולא מיוחד דהקילו חז""ל במחיצה ע""ג מים, וביאר הערוה""ש (סע' ו') דא""א לעשות מחיצה תחת המים למנוע עירוב המים לגמרי ולפיכך הקילו לסמוך על מחיצת עשרה בכל מקום שהוא, וכן משמע ממ""ב (ס""ק א') דביאר ההיתר משום קל הוא שהקילו חכמים במים וכמ""ש בגמ' עירובין (י""ב ע""ב), ועי' חזו""א (או""ח סי' ס""ח ס""ק י'), והא דכתבו תוס' (שבת צ""ט ע""א) דמהני לסתום הג' טפחים תחת המחיצה תלויה היינו דוקא לפי השיטת תוס' דתלוי בבקיעת גדיים, אכן ר""י באק רצה לפרש ע""פ המהרש""א (שבת ק""א) דמחיצה תלויה בלא בקיעת גדיים מהני רק כשמכוין לשם מחיצה}"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ספינות הולכים תחת המחיצה תלויה?	"החת""ס (או""ח סי' פ""ט) מסתפק אם מבטלים המחיצה, אבל פשוט להגר""ז (סע' ט""ו) דמבטלין {אולם, מסתברא לומר דכך תקנו חז""ל דליכא בקיעה במים ואין דנין כל ציור וציור בפנ""ע וכמ""ש במחיצה ע""ג קרקע פחות מג' טפחים הוי מחיצה אע""פ שיש שרצים שבוקעים תחתיו [ואין לדחות דזהו מפני לבוד דהרי רשב""ג ס""ל דלבוד הוא ד' טפחים ואפ""ה ס""ל דפסול בג' טפחים]}"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לתלות שתי מחיצות של חמשה טפחים?	"כתב החזו""א (או""ח סי' ס""ח ס""ק י""ט) דמצטרפין אם ביניהם פחות מה' טפחים אבל אם יש בו הפסק אויר של ה' טפחים אמרינן אתי אוירא דהאי גיסא וכו'"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רוצה לשאוב מים מהים בספינה 1) שהיא תוך עשרה לים 2) שהיא למעלה מעשרה לים 3) שאין בה מחיצות עשרה כלל?	"1) השו""ע מקיל כהרמב""ם דסגי בדף ד' טפחים על ד' טפחים ואמרינן בה גוד אחית ומותר למלאות בתוכו [דס""ל דלא החמירו כ""כ בספינה שאין לו האפשרות כל כך כמו בבית (ערוה""ש סע' ז')], אבל הביה""ל (ד""ה ואינו) הביא שהא""ר מחמיר כרש""י ותוס' דס""ל דצריך מחיצות [לרש""י די במחיצות קטנות, לתוס' צריך מחיצות עשרה], והביה""ל מסיים דאין למחות ביד המקיל כשו""ע 2) לשאוב מים סגי בזיז כל שהו להכירא בעלמא [והשו""ע מחמיר כהמגיד משנה דדוקא דרך הנקב שבתוכו, אבל שאר אחרונים (ט""ז ס""ק ה', מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ב) מקילין, ואע""פ שהרמב""ן ס""ל דצריך להניח הכלי על הזיז מ""מ מבואר ממ""ב (ס""ק י""ב) ושאר הפוסקים דא""צ], וכ""ש דמהני דף ד' עד ד' (ביה""ל ד""ה זיז) [כתב המג""א (ס""ק ז') דאיצטריך הזיז כל שהוא להמ""ד דמחמיר שלא להחליף מרה""י לכרמלית דרך מקום פטור (סי' שמ""ו סע' א') [ותמה רע""א מגמ' דפריך לרב הונא למה צריך זיז, ולפי המג""א נימא דצריך זיז להתיר טלטול דרך מקום פטור] , אכן הגר""א (ס""ק י') ס""ל דקאי דוקא כמ""ד דמקיל להחליף לכרמלית דרך מקום פטור אבל למ""ד דמחמיר שלא להחליף דרך מקום פטור לכרמלית ה""נ מחמיר (ביה""ל ד""ה אויר) {וה""נ צ""ב א""כ למה צריך זיז בכלל}] 3) מותר בכל אופן דהוי מכרמלית מכרמלית (מ""ב ס""ק י')"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא רוצה לשפוך מספינה לים?	"אפי' אם אינו גבוה י' לים מ""מ מותר ליתן השופכין [או קליפין ועצמות (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק ט""ו)] על עובי דופן הספינה וממילא יפלו לים דלא גזרו כחו בכרמלית (מ""ב ס""ק י""ג), אבל אם רוצה לשפוך ישר לים אינו מותר אלא כשכותל גבוה י' מן הים וגם יש היכר זיז (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה החמירו בגזוזטרא דצריך מחיצת עשרה אע""פ שהוא למעלה מעשרה טפחים?"	"תי' הדרכ""מ (ס""ק ב') דדוקא בספינה הקילו בזיז כל דהו דלא שכיח שיהיה למטה מעשרה משא""כ בגזוזטרא גזרו אטו מקום למטה מי', ותמה עליו התוספת שבת דמבואר בגמ' דרב הונא דמקיל בזיז כלשהו היינו לשיטתו דס""ל דמארעא משחינן ועל כן לא שכיח לספינה להיות במקום פחות מי' טפחים אבל לפי מאי דקיי""ל ממיא משחינן בודאי יש מקום לגזור, אלא פי' הבית מאיר דסתם הקילו בספינה דאין לו אפשרות לעשות מחיצה, אבל עדיין לא מתיישב הדרכ""מ (הגהות על הטור אות י""ד, ולשון הביה""ל (ד""ה וסגי) מגומגום קצת)"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל בין שתי ספינות 1) של אדם אחד 2) של ב' בני אדם? 	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-312c66a82f4874b18a265a0665120b44b2ddd00e.jpg"">"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתפרקו הספינות באמצע השבת 1) ולא חזרו ונתקשרו 2) וחזרו ונתקשרו?	"1) כתב המג""א (ס""ק ט') בשם תוס' בשבת (ק""א ע""ב) דכיון דמפסקי כרמלית לא אמרינן הואיל והותרה והותרה, אכן הרא""ש כתב דמותר, אבל קיי""ל כתוס', ועוד כתב המג""א דאפשר לאוקמיה הרא""ש כגון במקופות מחיצה (ביה""ל ד""ה אלא) 2) איתא בגמ' דחזרו להיתרן הראשון, ולפי רש""י דוקא אם חזרו בשוגג ולא במזיד, אבל קיי""ל כתוס' והרא""ש דמותר אפי' אם חזרו במזיד (ביה""ל שם)"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה קושרים הספינות אהדדי?	"קושרים אותם אפי' בחוט סרבל, ובלבד שהוא חזק ויוכל להעמידן שלא יתפרדו (גמ' ק""א ע""ב, מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בלמעלה מי' דאמרינן דמותר אפי' בלא מקושרות, למה אינו אסור משום דיוטא אחת?	"1) תי' הא""ר דמיירי בשתי דיוטות (מ""ב ס""ק י""ט)<br>2) הגר""א משמע דמיירי בזריקה (מ""ב שם) א""נ הולך מספינה לספינה עם החפץ וכיון שרגליו אינם עומדים על הארץ הוי כזריקה ולא כמוציא (בגדי ישע על המרדכי, נתיבות שבת פי""א הע' ל""ג)<br>3) המג""א (ס""ק י""א) תי' דבכרמלית מותר אפי' בדיוטא אחת [והשיג עליו הא""ר דלענין מושיט ליכא חילוק בין למעלה מי' ולמטה מי' (שעה""צ ס""ק י""ז) {וצ""ב, דכוונת המג""א הוא דאין כאן איסור הושטה כלל בכרמלית, אלא מטעם אחר אסור בלמטה מעשרה משום דהוי דרך אויר כרמלית}]"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בספינות של ב' בני אדם, האם יש מקום להקל אם לא עירבו?	"בספינות למעלה מי' טפחים, המג""א (ס""ק י""א) הביא משלטי הגיבורים דתלוי במח' לעיל (סי' שמ""ו סע' א') אם אפשר להחליף לכרמלית דרך מקום פטור, אכן פסק הביה""ל (ד""ה וצריכים) דאין לסמוך על זה דהרבה אחרונים ס""ל דדוקא אם נח על המקום פטור יש מ""ד דמקיל ולא בנד""ד דלא נח (וכמ""ש המ""ב בסמוך ס""ק ל'), ועוד הנהר שלום ס""ל דלא מהני מקום פטור לגבי החסרון בעירוב [ותמה עליו החזו""א (או""ח סי' ק""ג ס""ק כ') הרי מצינו בעירובין (פ""ז ע""ב) היתר להחליף בין רשויות דרבנן]"	סימן שנה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האופנים שמותר להשתמש בבית הכסא על גבי מים?	"1) אם יש מחיצות תלויות עשרה טפחים העשויה להתיר ולא לצניעות [ומשמע ממ""ב (ס""ק כ""ג) דאינו יכול לכוין להתיר ולצניעות בבת אחת, וביאר הערוה""ש (סע' י""ד) אע""פ דמחיצות א""צ לשמה מ""מ הכא אינן מחיצות גמורות אלא תלויות על כן לא הקילו אלא אם עשוין לכך]<br>2) יעשה דף תוך ג' טפחים למטה מבית הכסא שהצואה יפול עליו תחילה והוי לבוד וכחורי רה""י ואח""כ תפול למים והוי כמו בכרמלית (מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק כ""ד)<br>3) במקום שא""א בענין אחר מותר משום כבוד הבריות [כגון שנשבר בשבת (גר""א ס""ק י""ט, מ""ב ס""ק כ""ה) {ונראה דה""ה דלא היה אפשר לתקנו מבעוד יום, וכמ""ש המ""ב בסמוך (ס""ק ל""ז)}] "	סימן שנה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה נחשב הבית הכסא כרה""י?"	"ביאר החזו""א (או""ח סי' ק""ג ס""ק י""ח) דמיירי כשיש שולים עם נקב להבית הכסא דאל""ה הרי הוא כרמלית ואין בו איסור כלל"	סימן שנה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו האופנים שמותר להשתמש בבית הכסא ע""ג חפירה יותר מבית סאתים?"	"1) ה""נ מותר ע""י דף תוך ג' טפחים דהוי חורי רה""י וכחו בכרמלית לא גזרו<br>2) הרמ""א הביא קולה דאם הביה""כ למעלה מעשרה הוי מרה""י לכרמלית דרך אויר מקום פטור [ומלבד שזה גופה תלוי במח' לעיל (סי' שמ""ו סע' א'), הכא גרע טפי דלא נח על המקום פטור כלל והגר""א ועוד אחרונים ס""ל דלכו""ע אסור (מ""ב ס""ק ל', ועי' ביה""ל ד""ה וצריכים)]<br>3) הרמ""א הביא עוד היתר אם יש צואה תחתיו ממש מבעוד יום דהוי כמקום פטור [דאינו רחב ד' טפחים (מג""א ס""ק י""ד), ואע""פ שהוא פחות מג' טפחים לכרמלית מ""מ כיון דלא דרסי בה רבים אינו בטל לרשותה אלא הוי כמקום פטור (רמ""א, מ""ב ס""ק ל""ב) {וצ""ב דמבואר לעיל (סי' שמ""ה סע' י') דאפי' מקום צואה הוי כרה""ר ודוחק לחלק בין רה""ר לכרמלית}], אבל הרמ""א מסיים דמבואר לעיל (ס""ס שמ""ה) דיש חולקים וסוברים דאמרינן מצא מין את מינו וניעור ואין מקום פטור בכרמלית [והביה""ל (שם ד""ה ויש) הביא ראיה מרמ""א זה דיש צד גדול דלא אמרינן מצא מין את מינו, ומסיים דבמקום הדחק אפשר דיש להקל]<br>4) {פשוט דה""נ במקום שא""א בענין אחר מותר מפני כבוד הבריות}"	סימן שנה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחפירה שפחותה מבית סאתים?	"{משמע דפשוט דמותר להשתמש בביה""כ שנופלת לחפירה פחותה מבית סאתים או אפי' כבית סאתים ממש, וצ""ע דמבואר כאן דהחפירה לא נחשב כהוקף לדירה, וגם מבואר בסמוך דצואה הוי כמו כלים ששבתו בבית, ומבואר לקמן (סי' שנ""ח) דאסור לטלטל כלי בית לקרפף שלא הוקף לדירה אפי' פחות מבית סאתים, ועי' מש""כ לקמן דאפשר דכל האיסור הוא לטלטל למקום זרעים אבל לסתם קרפף שלא הוקף לדירה מותר, ועוד יתכן לומר דבית הכסא הוי כמו רחבה ולא כקרפף ומבואר לקמן (סי' שנ""ט) דכלי בתים מותרים ברחבה אפי' כשהיא כבית סאתים ממש}"	סימן שנה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בביה""כ של שותפים שלא עירבו?"	"אם מקום מושב שייך לשניהם מותר לכל אחד להשתמש בה דאין כאן הוצאה מרשות לרשות (מ""ב ס""ק ל""ד), אבל אם הבית מושב שייך לאחד מהם ורק הקרקע דלמטה שייך לשניהם צריכים לעשות תיקון [דצואה הוי כמו כלים ששבתו בבית דשבת בתוך גופו בתוך הבית ואח""כ אינו הולך ד' אמות בביה""כ (רע""א, מג""א לקמן סי' שע""ו ס""ק ט'), אכן הבית מאיר (סע' ג') והחזו""א (או""ח סי' צ""ו ס""ק ה') ס""ל דצואה אינו ככלי הבית], כגון לעשות דף וכדומה כדי שיהא חורי רה""י ואח""כ ע""י כחו נופלת למקום שניהם [וזה מותר לכו""ע (מ""ב ס""ק ל""ו)], וכאן לא מהני הקולה אם יש שם צואה מבעוד יום דמבואר לעיל (סי' שמ""ה) דאין מקום פטור ברה""י [ולא דמי לכותל שאינו רחב ד' דהוי מקום פטור בין שתי רשויות דשאני כותל שחולקת רשויות (מג""א ס""ק ט""ו), אכן הר""י מקינון הביא ראיה מכאן דיש מקום פטור בחצר של שותפין (דרכ""מ ס""ק ג', ב""י לקמן סי' שע""ו), ואע""פ שהמחבר לא ס""ל כר""י מקינון, מ""מ הבית מאיר מקיל כוותיה אם יודע שיש צואה גבוה ג' טפחים תחתיו (ביה""ל ד""ה וע""ל)], אבל בדיעבד מותר להשתמש בה בכל אופן משום כבוד הבריות [אבל משמע מרמ""א וממ""ב (ס""ק ל""ז) דמקילין בדיעבד דוקא בשוגג אבל במזיד לא]"	סימן שנה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד נוהגין ההולכי ימים לעשות צרכיהם בשבת?	"עושים צרכיהם על משוטות דרחבים ד' ואינם גבוהים י' טפחים דהוי כרמלית ומשם מוציאים לים דהוי מכרמלית לכרמלית (ב""י בשם ארחות חיים, רמ""א), ואם זה א""א מותר מספינה לים משום כבוד הבריות (מ""ב ס""ק ל""ט)"	סימן שנה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים שאינם עמוקים י' טפחים?	"הב""י מחדש דלא מהני בה מחיצה תלויה דרה""ר הולכת בה, אבל המג""א (ס""ק ט""ז) וב""ח הביאו ראיה מתוס' שבת (ק' ע""ב) ועירובין (פ""ז ע""ב) דמהני מחיצה תלויה אפי' בפחות מעשרה טפחים, והגר""א מיישב דתוס' לשיטתם אזלי דס""ל דלרב חסדא ורבה בר רב הונא צריכים דף ד' על ד' עם מחיצות, וממילא מוכח דס""ל דמהני מחיצות בפחות מעשרה, אבל לפי הגאונים (והשו""ע) דס""ל דסגי בדף ד' בלא מחיצות א""כ ליכא הוכחה דמהני מחיצות בפחות מעשרה [וצ""ב דכתב הכי אף לרש""י, ואילו רש""י ס""ל דעשו מחיצות קטנות (שעה""צ ס""ק כ""ח)], אמנם אפי' להגר""א נוכל לסמוך על הפוסקים המקילים בזה (מ""ב ס""ק מ""א), וביאר בשעה""צ (ס""ק כ""ט) דאפי' הגאונים מצי לסבור כתוס' דמהני מחיצה תלויה בפחות מעשרה וא""כ בודאי אין להחמיר בזה, אכן הערוה""ש (סע' י""ז) מקיים שיטת המחבר דתוס' מיירי בנהר וים דמיד יהיה י' טפחים משא""כ ברקק בעלמא אין צורך להקל ולהתיר מחיצה תלויה הרי ביכלתו להעמידה על הקרקע {ונראה דזהו הערוה""ש לשיטתו דס""ל דיסוד ההיתר הוא דהקילו חכמים מפני שא""א להעמידה במים אבל לפי המהלך דהתירו מפני שאין כאן בקיעת גדיים אפי' בפחותה מעשרה יש מקום להקל}"	סימן שנה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים שרגילין להתייבש?	"מותר כל זמן שלא יבשו ולא חיישינן שמא יתייבשו (א""ר, נתיבות שבת פט""ו הע' ע""ב)"	סימן שנה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש ב' גזוזטרות זו למעלה מזו משוכה מעט זה מזה 1) כשעושים מחיצות משל שניהם 2) כשעושים מחיצות לבדם?	"1) אם רק אחד עשה מחיצה של שותפים שתיהם אסורים עד שיערבו, ואם שניהם עשו מחיצות של שותפים שניהם מותרים דרק עשו בשותפות כדי שיהא בזול 2) אם אחד עשה מותר בשלו [ואין השניה אוסרת עליו אפי' אם רגיל להשתמש בה בחול אלא אם התנו בפירוש שיכול להשתמש בה (מ""ב ס""ק מ""ז)], ואם שניהם עשו כל אחד מותר בשלו, ופשוט דה""ה אם אחד עשה בשלו והשני עשה בשותפות ששניהם מותרים בשלהם (מ""ב ס""ק מ""ט), והוסיף הערוה""ש (סע' י""ט) דכל מקום שמותר לו להשתמש בשלו ה""ה שחבירו מותר להשתמש בו דהרי בידו למחות."	סימן שנה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור 1) משך 2) גובה, של הגזוזטרות?	"1) מיירי כשהם תוך ד' טפחים {ואינם אוסרים מחמת רשותם דיש מחיצה לכל גזוזטרא}, ואם הם רחוקים ד' טפחים אינם אוסרים אהדדי דהוי תשמיש ע""י זריקה משוכה ואין זה תשמיש (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק מ""ב) 2) אין חילוק בגובה, בין תוך עשרה טפחים בין יותר מעשר אמות, בכל אופן מקרי תשמיש ואסור (מ""ב ס""ק מ""ה)"	סימן שנה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגזוזטרות מכוונות זו למעלה מזו?	"הרמב""ם ס""ל דיש בזה חומרא דאפי' אם כל אחד עשה מחיצה בפנ""ע אם הם תוך י' טפחים אוסרים אהדדי שצריך לדלות מים דרך נקב גזוזטרא התחתונה (מ""ב ס""ק מ""ח) [וצ""ע למה הלבוש השמיט התנאי דצריכים להיות תוך י' טפחים (שעה""צ ס""ק ל""ג)]"	סימן שנה סעיף ה		
